לא פעם עולה חיוך על שפתיי המלווה מעת לעת בפרצי צחוק בלתי נשלטים. הסירו כל חשש, לא מדובר בהשפעות פוסט טראמאטיות, או הפרעות אחרות, אלו הם בסה"כ הבלחי זיכרון מאחת החוויות המרתקות וכן אולי גם ה"הזויות" אותם חוינו, משפחתי ואני במהלך המסע המרתק שלנו בהודו. אותו מסע שפיתח בסופו של דבר סדנאות צחוק יחודיות, שעליהם ניתן לקרוא באתר הבית של תבל ומלואה. מן הסתם מסע שכזה, מזמן אין ספור חוויות, הרפתקאות וסיפורים יוצאי דופן ומרתקים, שהרי בהודו אתה מתעורר כל יום למעין תיאטרון רחוב, שפועל ללא הפוגה ולאן שלא תפנה, תחשוב שהמפיק הבלתי נראה, הוא גם בלתי נלאה וסידר לך את היום עם התהלוכה, ההלויה, הסדואים הצבעוניים, האל הקוף, מקדש העכברים, טקסי הפו'גה ומה לא, בעצם לאן שלא תפנה אתה נזרק למערכה אחרת בהצגה הגדולה, הצופה מן הצד על הרחוב חש את אימרתו של שקספיר: "כל העולם במה ואנחנו השחקנים" קורמת עור וגידים למול עיניו.
לפני שנסחף בסיפורי הודו, נחזור לאותה חוויה עלומה, שהשפעתה הטובה פועלת עלי גם היום, ובזכותה רבים רבים נהנים בשכיחות משלל סדנאות צחוק המועברות על ידי.
הסיפור קורה בערך לאחר שעברנו כבר כחצי שנה בהודו, המבינים יודעים כי אחרי תקופה כזו, הדברים נראים ומרגישים אחרת ממה שאנו מפרשים אותם במערב ולכן אולי השפעתם עלינו כל כך גדולה. על כל פנים באותה תקופה הגענו לממובאי ושם התארחנו אצל חברים משפחת סיוון, דני שירת כקוסול ישראל בעיר ואנו זכינו להתאווררות לאחר תקופת תרמילאות ממושכת.
בוקר אחד החלטנו לצאת מוקדם על מנת לחוות את עיר הענק הזו כשהיא מתעוררת לחיים, אגב בכל מקום אליו אנו נוסעים אנו מקפידים על מנהג היקיצה המוקדמת, דבר שבזכותו זכינו לא פעם לחוויות שלא מן המניין.
ובכן עוד בטרם השחר עלה, שמנו פנינו לגנים התלויים, פארק יפה ומרשים שטיפוחו ועיצובו לא מזכירים במהום את מה שאנחנו חושבים על הודו.
בשעת בוקר מוקדמת זו המה הפארק אדם, תלבושות ססגוניות בצבעים עזים,
חליפות מחוייטות, טרנינגים, סארי, שרוואלים, גברים ונשים , תהלוכה שלא היתה מביישת את העדלאידע המסורתית. חלקם הולכים חלקם רצים ואחרים עוסקים במיני מדיטאציות שונות ומשונות, את תשומת לבנו משכה קבוצה שעיקר פועלה היה שירבוב הלשון למרחקים שזיקית ביום טוב יכולה רק לחלום עליהם וזאת תוך מלמול הברות לא ברורות, מעת לעת משכו לסרוגין באף ובאוזניים בקיצור כמו שכבר הבנתם בהודו הכל אפשרי. זהו מסר שאני דואג להעביר בכלל סדנאות צחוק. אפילו יש ביטוי הודי לעניין "סאב קוצ' מילאגה" בתרגום חופשי: הכל אפשרי.
בשלב מסויים כמו על פי אות מוסכם החלו לצאת אנשים מתוך הקבוצות השונות כשהם מוחאים כפיים בקצב מסויים, אנשים אלו יצרו סביבם מעגלים חדשים של משתתפים, אשר הצטרפו אליהם במחיאות כפיים קצביות, בין לבין, המשתתפים מניפים את ידיהם ופורצים בצחוק גדול. ממש כאילו תיאמו כולם סדנת צחוק המונית. מיד אתה מבין שנפלת על האירוע המשמעותי של היום, זה מרתק , זה אדיר, מגניב או כל מילה אחרת שתמצאו...
המשך יבוא...
